זכרמה ילארשיה ואדיול היפרת

תרגיל לגיוס הורים וצוות

×

רציונאל – סיפור מקרה

באחת מקבוצות ההורים שלנו האימא סיפרה שהבן שלה לקח אותה לבית הספר ביד  – כדי לוודא שהיא מגיעה.

״הוא היה מפוחד״, סיפרה האימא.

״למה?״ שאלה המטפלת.

״הוא הניח שאם הזמינו את ההורים לבית הספר, כנראה שהוא עשה משהו רע ויוציאו אותו מפרויקט הקולנוע״, סיפרה האימא.

כמובן, שהילד לא עשה שום דבר רע.

הסיפור הזה מדגים כמה שההורים והילדים לא רגילים שמזמינים אותם להגיע לבית הספר לדברים מחזקים ומעודדים.

 

ההצעה שלנו

להזמין את ההורים למפגש העצמה.

המטרה היא הכרות בין ההורים, שיציגו את ילדיהם לפי הכוחות שלהם.

תוכן המפגש

לפני המפגש המנחה (איש הצוות החינוכי / הטיפולי המנחה את המפגש) יפרוס קלפים עם תמונות או תמונות אסוציאטיביות על הריצפה.

  1. פתיחה
    1. המנחה מציג את עצמו, את המסגרת בה הילדים נמצאים ואת מה שהולך להיות במפגש.
    2. כל הורה יבחר קלף שמייצג בשבילו תכונה חזקה או משהו חיובי על הילד שלו. ההורה יציג את עצמו ואת הילד שלו על ידי הצגת תכונה חיוביות של הילד.
  2. המנחה יכין את ההורים לצילום סרט עם הסבר על התהליך: ״בשביל לתמוך ולחזק את הילדים אנחנו נצלם סרטון קצר ומעודד לילדים. כל הורה יספר על תכונה חיובית של הילד שלו ואחר כך יאחל לילד בהצלחה במסגרת (בית ספר / בית חם / פנימייה / תוכנית – ניתן לראות דוגמאות בסרטים למעלה).
  3. שתי אפשרויות לצילום הסרטונים:
    1. ההורים יתחלקו לזוגות (שתי אימהות, שני אבות וכו׳). כל זוג יצלם את השני כשהוא מספר על ילדו ולאחר מכן הם יצפו בתוצרים ביחד. המנחה יעבור בין הזוגות, יעודד ויתמוך בהם. ייתכן שהורים רבים יחששו ואפשר שיצלמו את הקלף ורק ידברו מבלי לצלם את פניהם כשהם מדברים. לבסוף כל הסרטונים ישלחו למנחה בווטסאפ והמנחה יחבר את הסרטונים לסרטון אחד ערוך באחת מהאפליקציות של עריכת הוידאו או לחילופין החומרים ישלחו לעורך וידאו לעריכה באורך של עד ארבע שעות. ניתן יהיה להוסיף שעתיים עד ארבע שעות לכתוביות לסרט.
    2. כל הורה יצטלם כשהוא במעגל ומברך את ילדו. אותו הדבר כמו הסעיף הקודם רק שכאן כלל הקבוצה מחזקת את מי שמצטלם. היתרון בדרך זו הוא כוחה של הקבוצה. החסרון הוא שבאפשרות הראשונה יש יותר אינטימיות.
  4. מסיימים את המפגש בכך שמחזקים את ההורים ומודים להם על האומץ שלהם להצטלם. גם הורים שלא הצטלמו מקפידים שלא להוציא אותם בהרגשה רעה – ומעודדים אותם על ההגעה. חשוב למצוא איזשהו תוצר שיהיה להם. למשל: יציגו כתובית עם הקלף שבחרו שבכתובית הם יכתבו משהו בכתב ידם. העיקר שיהיה להם ייצוג. הורים שלא הגיעו יוכלו לשלוח את דבריהם בווטסאפ.

לאחר המפגש

מקרינים את הסרטון לילדים בקבוצה או לכל ילד בנפרד (תלוי ברגישות שיש בקבוצה וביכולת של המנחה להעביר את התהליך ולהכיל את הקושי של הילדים לראות את הוריהם).

הצפייה בסרטון מחזקת מאוד את הילדים ויכולתם לראות את הכוחות בעצמם.

כמו כן, הצפייה מחזקת את ההורים והאמונה ביכולתם לעזור לילדיהם.

 

בתכנית שלנו אנו מציגים להורים לפני הגעתם בסרטון על התכנית. 

כמו כן, קראנו לתכנית בשם ״מנהיגות בקולנוע״, שם שכבר הופך את ילדיהם למנהיגים ומובילים, ובצורה זו מעצים אותם. 

השם, הפלייר והסרטונים מאפשרים להורים להציג את ילדיהם כ״נבחרים״, גם אם בפועל הם יודעים שילדיהם נכנסו לתכנית מפני שהם מתקשים וזקוקים לעזרה. ״קביים״ מסוג זה יתמכו בהורים עוד לפני הגעתם לתכנית.

בשלבים הראשונים מומלץ לארגן מפגש שלא ניתן להיכשל בו. בדוגמה שלמעלה יש רעיון למפגש בו ההורים מגיעים לספר על כוחות ילדיהם. עדיף גם לציין את החוזקות של הילדים לפני ההגעה ולהדגיש שהם מגיעים לאור השתתפות חיובית של ילדיהם - למשל הקבלה שלהם לתכנית מסויימת או הנוכחות שלהם בתכנית קולנוע במקרה שלנו.

מפגש ההורים עצמו, גם אם הוא מפגש הכרות חשוב שיהיה מפגש מעצים. מפגש שבו ניתן להורה הזדמנות לבטא את עצמו ואת החוזקות שלו (שימו לב שהחוזקות של הילד שלו הם החוזקות שלו). נמנע לגמרי מלבקר את ההורים ואת התנהלות הילדים ונתמקד בחוזקות ובכוחות. מה שמביא אותי לנקודה הבאה...

הורים רוצים לשמוע על הכוחות של ילדיהם. כל הורה מכיר את הקשיים והבעיות של ילדיו. בכדי שיהיה מסוגל להתמודד עם הבעיות ולהיעזר בגורמים חיצוניים, מומלץ שירגיש בטוח מספיק. סביר להניח שיתייעץ ויעזר במקום שרואה את כוחותיו, ניסיונותיו ושל ילדו. לכן חשוב שגם לאחר המפגש נעדכן את ההורים על הכוחות וההצלחות של ילדיהם, וגם על הקשיים (לא על הבעיות - על הקשיים). שימו לב שהקשיים לא מוצגים כ״בעיות״ שעושה הילד, אלא בקושי שאנו מתמודדים איתו ביחד עם הילד. חשוב שהשיתוף בקשיים לא יביא את ההורה לחשוב שעליו לבקר ולנזוף בילד, דבר שבדרך כלל לא מביא לתוצאות ומביא לתסכול נוסף להורים וילדיהם.

אם עשיתם את הקשר הראשוני נכון, בלי ביקורת ועם הרבה עידוד, סביר להניח שההורים ירצו עוד. החווייה של מקום בטוח בו אתה יכול להביא את עצמך ובאותו הזמן לעזור לילדך היא יקרה מפז. בשלב הזה היו מוכנים להמשכיות מבחינה מערכתית.

יש לך שאלה נוספת?