זכרמה ילארשיה ואדיול היפרת

שיחות אישיות בקבוצה - לקשישים

×

המפגש

הכרות עם המנחה והמצלמה דרך שיחות אישיות בקבוצה.

יעדים

  1. הכרות עם הקבוצה, המצלמה והמנחה.
  2. ראיון לכל קשיש מול מצלמה.
  3. קריאה וחתימה על אישורי צילום.

מהלך המפגש

  1. מעגל פתיחה קבוצתי:
    • הצגה עצמית של המנחה.
    • צפייה בסרט ״קולנוע של זהב״ (הסרט שלמעלה – עם קישור להורדה למחשב)
    • הצגת התכנית: הצגת הסילבוס, הסבר על מה הם יעשו: ״אתם תצלמו, תקליטו סאונד, תמציאו את הסיפור״
    • הסבר על מהות העשייה והרגעה:
      • אין צורך בניסיון במשחק
      • אין צורך בכתיבה או זכירה של טקסט
      • לא נכריח אף אחד להצטלם
      • הציוד מאוד פשוט לתפעול אבל מקצועי
      • הצגת הציוד איתו נעבוד.
  2. הצגת הציוד. לעודד את המשתתפים לבחור – מצלמה, קלפר, סאונד… ולהסביר למה בחר בפריט זה
  3. ראיונות מצולמים:
    • הצגה עצמית דרך חפץ אישי (המנחה יגיע בסופו של דבר לציפיות של המרואיין מהתכנית, דרך החפץ).
    • סבב של תפקידים: צלם, סאונד, קלאפר, בימאי והמרואיין.
  4. מעגל סגירה.

 

מטרתנו היא שכל משתתף יוצא מהמפגש כשהוא מרגיש חלק מהקבוצה ושביכולתו לתרום לתהליך היצירה הקולנועי. המשתתפים מרגישים שתרמו להתנהלות המפגש.

המנחה במהלך כל המפגש שם דגש על זיהוי חששות וחסמים שיכולים לעלות למשתתפים ונותן להם מקום ומענה במידת האפשר. למשל: זכירת טקסט יכולה להחוות כמאיימת, החשש מהעבודה עם הטכנולוגיה, החשש לעמוד מול קבוצה וחוסר ניסיון במשחק.

מומלץ לזהות את כישורים וכשרונות של המשתתפים שיכולים להעשיר את המפגש הקבוצתי והתוצר הקולנועי. לדוגמה: משהו שיודע לנגן יוכל לחבר שירים לסרט. תמיד נוכל להשתמש גם בתכונות שבדרך כלל משמשות אותם לתחושת חוסר ערך ולראות את הערך שבהן.

לא להכריח את הקשישים לעשות משהו שהם לא רוצים - לתת להם את החופש לבחור ולהיות יצירתיים בדרך בה אנו רואים את התרומה שלהם.

את הסרט הראשון והסצנות הראשונות מומלץ להתחיל ולצלם בתוך הכיתה - סטינג בטוח יותר. בכלל, מומלץ כשמרגישים שהקבוצה נמצאת ביום סוער או שדעת המשתתפים מפוזרת מומלץ לשאוף לצלם בתוך הכיתה ולא בחוץ איפה שיש הרבה הסחות דעת.

יש לך שאלה נוספת?